(סגן השגריר גולדברגר מדבר עם הסטודנטים. צילום כל התמונות בכתבה: אסף גולדפרב) סגן השגריר גולדברגר הגיע היישר מתל-אביב וציין את הנופים היפים שבדרך לירושלים. כמובן שלא שכח את עומסי התנועה המקדמים אותו בכניסה לעיר. הנהנו בהסכמה. את דבריו החל בתיאור היחסים בין ארה"ב לישראל. כיום הם נמצאים בנקודה מאוד קרובה, ושאיפתן המשותפת של שתי המדינות היא אזרחים חופשיים המסוגלים לממש את חירותם. עוד הוסיף כי קשר בין המדינות חזק ועמוק כבר שנים רבות וכי הידידות מועילה ורצויה לשני הצדדים. הרצון הבסיסי הזהה הוא המניע את המעצמה הגדולה מהמערב, וזו הקטנה מהמזרח התיכון, ולכן ארה"ב תומכת ותמשיך לתמוך בישראל בפתרון בעיותיה הרבות. 
(למפגש הגיעו תלמידי כלל הפקולטות בתארים ראשון, שני והלאה..) בין הקשיים עימם מתמודדת ישראל הוזכרו תהליכי השלום עם ירדן, סוריה ולבנון והסכסוך הפלשתינאי. גולדברגר תאר את הקשרים הנרחבים שיש לשתי המדינות, החל משיתוף פעולה צבאי המתבטא בתרבות צבאית דומה ומפותחת ובאמריקאים רבים שבאים לישראל בענייני ביטחון, עסקים ומסחר- ולהפך, קשרי תרבות ואומנות ומוסדות להשכלה גבוהה. בין היתר ציין את היחסים הקרובים עם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב המתבטאים לא רק בחילופי סטודנטים אלא גם בעבודה מחקרית משותפת. "מערכת היחסים נותנת לנו ביטחון, במיוחד עכשיו, כשמסתכלים על השינויים המתחוללים בעולם במדינות ערב. אנו מחזקים אחד את השני." כתלמידי יחב"ל שנה א', אחד הדברים שמיד קפצו לראש כשדיבר, הוא הליברליזם הכלכלי, כאשר גולדברגר תיאר את הקשרים הכלכליים החזקים הקיימים בהווה, ושצריכים להמשיך ולפתח לטובת רווחה וצמיחה הדדיים. "לראות מחר טוב יותר." התקווה לשגשוג- בעזרת שיתוף פעולה פיננסי בין השאר. שאלת מיליון הדולר, מה האינטרסים של ארה"ב ביחסים עם ישראל- לא איחרה לבוא. גולדברגר אמר כי יש מספר תועלות- כלכליות, חברתיות ועוד רבות, אך הבסיס הוא בתרבות הפוליטית. "הרוב המכריע בארה"ב תומך בישראל ולכן הדבר מתבטא במדיניות שלנו. הרגישות והרגשות כלפי המדינה עזים, וגם אם מתחלפת ההנהגה בארה"ב, השינויים הם חיצוניים- לא ברמה בסיסית שכזו."
(גולדברגר עם נציגי הועד החוגי של יחב"ל)אין ספק שמילותיו המחזקות על התשתית המוצקה של היחסים מסבות נחת, אך הקהל שבאולם לא חסך בביקורת על החלטות ההנהגה האמריקאית המתקבלות בנוגע לישראל וההשפעות בשטח, שלעיתים אינן מקיימות את החזון המשותף.
גולדברגר נשאל לגביי המתרחש במצרים, ומה לדעתו צריך להיעשות בנידון. לטענתו זוהי לא בעיה שרק ארה"ב צריכה להתמודד עימה, אלא הקהילה הבינלאומית. "עלינו למצוא את האיזון בין תמיכה כלכלית עולמית- עד שיגיעו לעצמאות ויוכלו להסתדר בכוחות עצמם." ההנהגה האמריקאית לא רוצה לסבסד כלכלה רעה, והפתרון, גם לדבריה של מזכירת המדינה הילארי קלינטון שנאמה בנושא בינואר האחרון, הוא רפורמות כלכליות. במילים פשוטות- עידוד יזמות עסקים חדשים. טיפול בשחיתות על-ידי הפסקת הזרמת כספים למקומות מושחתים. ב- 6-7 השנים האחרונות נראה כי חל שיפור בשימוש במשאבים הניתנים ע"י ארה"ב, נוצרו מקומות עבודה חדשים, הכיוון הוא חיובי. בנוגע לחיילים האמריקאים הנמצאים בעיראק, ענה גולדברגר כי עיראק עשתה התקדמות רבה בשנים האחרונות ואינה נמצאת ב"רדאר" כמו פעם. העיראקים בונים מערכות ממשלה וביטחון חדשות.
לאחר מכן הועלתה מהקהל הטענה שנדמה כי עוצמת ארה"ב נחלשת בשנים האחרונות והויטאליות שהייתה לה בעבר, כבר אינה מנת חלקה. כוחות עולים כסין, מהווים איום להגמוניה האמריקאית הכל יכולה, והשאלה הנדרשת, לקראת איזה עתיד אנחנו צועדים? גולדברגר הזכיר בתגובה את המשבר הכלכלי הגדול שתוצאותיו עדיין ניכרות בשטח, אך המדינה לא חדלה מלהתמודד. הוא הסכים שיש כוחות עולים בעולם, אך "לא סביר כי בעתיד הנראה לעין, יקום "תחליף" לארה"ב ומעמדה. מה שכן, יש צורך לפתוח שווקים חדשים בשוק הבינלאומי, דבר שיוביל לצמיחה ולהתחזקות."
הנושא הבא עליו דיבר הוא הפעילות הפוליטית האנטי-ישראלית, המתרחשת בקביעות בקמפוסים ברחבי ארה"ב. לפני כחודשיים ארגנה הסוכנות היהודית, בשיתוף עם האוניברסיטה, ערב ב"בראתון" בנושא ציונות ועתידה. שם נחשפתי (הכותבת) לראשונה למידע כי בקמפוסים רבים בארה"ב, נהוג לקיים "שבוע אפרטהייד" והמהדרין אף עורכים "חודש אפרטהייד". במהלכם, בפעילויות מושקעות ומתוכננות היטב, מסבירים לכל כיצד פושעת ישראל כנגד הפלשתינאים וזאת ללא מתן מענה ראוי מצד ישראלים- לנתונים ו"לעובדות" המתפרסמים. באופן אישי אני מוצאת את התופעה מזעזעת והרסנית. זרעים של שנאת ישראל נשתלים במוחם של צעירים. וכן, יש שיצמחו להוביל את מדינתם, או להשפיע בתחומי החיים השונים.
כמה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים- כולנו בני אדם. קל להשפיע עלינו באמצעים פופוליסטיים, וזה בדיוק מה שעושים באוניברסיטאות בארה"ב. בעזרת הפגנות, תמונות, הגזמות ושקרים, מעוררים רגש שלילי כלפי ישראל- וכי איך אפשר לעמוד בפני תמונות זוועה שמובאות בחסות ארגוני טרור שמעוותים את המציאות? לדברי סגן השגריר ה"אפרטהייד" הפך לטרנד. עושים דה-לגיטימציה לישראל ונאמרים דברים רבים שאינם נכונים. תושבי ארה"ב אגרסיביים בלוחמה כנגד התופעה, אך מצד שני ידיה של הממשלה כבולות בשל חקיקה (משנות החמישים) שאינה מאפשרת השפעת הממשלה על הנעשה- בגבולות חופש הביטוי. לטענתו התגובה הישראלית מורגשת, ונראה כי ישראל מתחילה להוציא החוצה את הצד שלה בסיפור, אך אל לנו לטעות- המאבק לא יסתיים עד שיהיה שלום וניאלץ להמשיך להתמודד עם אנשים שמעמידים את הלגיטימיות של ישראל בספק.
הנקודה הבאה שהועלתה, הייתה הטענה שיחסי ארה"ב-ישראל מתדרדרים בשנים האחרונות. היחסים לא מוגדרים רעים, אך לא טובים כמו לפני ארבע שנים. גולדברגר ענה כי זו "טענה שאינה נכונה. יש עובדות שמוכיחות אחרת, ההפך הוא הנכון. מערכת היחסים חזקה מאי פעם- העניין הוא ההבדלים. לא סוד שגם היום קיימים חילוקי דעות בין הנהגות המדינות, אך המשא ומתן נוגע לנושאים טקטיים, טכניים- ולא בסיסיים. אך טבעי שבמערכת יחסים כה מורכבת, יתגלעו לעיתים חילוקי דעות, ואל לנו לטעות שהן מחלישים את היחסים בין שני הצדדים. לא קיים שום שינוי או נסיגה במחויבות ארה"ב להגן על ישראל במערכת הבינלאומית, אני לא רואה שום חולשה."
לאחר מספר דקות, נשאלה שאלה שעוררה סערה בקהל. גולדברגר נתבקש לענות מדוע ארה"ב לא לוחצת מספיק על ישראל להפסקת הבנייה בהתנחלויות, בטענה כי זה האינטרס שלה. "אנחנו דוחים פעילות של "עובדות בשטח", אך הדרך להגיע עם הפלשתינאים לשלום היא לא דרך החלשת מערכת היחסים עם ישראל. ארה"ב רצינית בנוגע לקידום תהליך השלום, והפלשתינאים חייבים לדעת ולזכור זאת."
לאחר מכן דיבר על עניינים שאינם ביטחוניים- אלא ירוקים. בין השאר מוזרמים כספים רבים למחקרים מדעיים, ניתנים תמריצים לפיתוח וחקר, וכמה מהמחקרים על מקורות אנרגיה חלופיים מצליחים מאוד.
(גולדברגר עם תלמידי יחב"ל)השיחה לוותה ב"עליות וירידות"- בין דיבורים אופטימיים על צמיחה ושגשוג, תמיכה ועוצמה, דיברנו גם על הנושאים הכבדים יותר. יונתן (ג'ונתן) פולארד, הכלוא בארה"ב מנובמבר 1985, נתפס בעת עבודתו באגף המודיעים של הצי האמריקאי כמרגל למען ישראל. גולדברגר אמר כי "פולארד ביצע פשע ועל כן נאסר." הנושא לא יורד מסדר היום הציבורי, ומידי מספר חודשים מדברים עליו- אין לדעת מה יהיו תוצאות המאבק לשחרורו, אך נראה לי שלא תתקבל תשובה בזמן הקרוב.
השאלה מתי ישוב ויבקר אותנו הנשיא ברק אובמה נותרה לא פתורה. "בזמן המתאים. יש כוונה לביקור כזה, אך כרגע אין תאריך." אז לנו נשאר לחכות, או לחכות ליום ארצות הברית הבא, בו דמות הנשיא תחייך אלינו בדרכנו לפורום...
(נציגי הועדים החוגיים, ביום ארה"ב)ולסיום סרטון שמסכם את יום ארה"ב. צולם ונערך ע"י אנשי שגרירות ארה"ב:
http://www.youtube.com/watch?v=dYK4YIThRVM
סייעו בהכנת הכתבה: אסף גולדפרב, עודד גפני. תודה מיוחדת ליעל פלדבוי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה