החלטת מועצת הביטחון האחרונה לאפשר התערבות צבאית בלוב באה למימוש היום כאשר כוחות הקואליציה פתחו במתקפה אוירית באזור. החלטה חריגה זו, חותרת תחת עיקרון הריבונות ואי ההתערבות המעוגנים במגילת האו"ם. זו אינה הפעם הראשונה שכוח צבאי בינלאומי מורשה להפר עיקרון זה בשם נורמות של זכויות אדם, אך טענות עולות כי החלטות אלו מבוססות אינטרסים, במקרה זה - אולי הנפט?
זו העת להרהר שוב, האם אכן האו"ם שמום? האם חוסר היכולת לקבל החלטה דומה בנוגע לאזורים אחרים מוכי אסון כולה נשענת על היות לוב מקור מרכזי לזהב השחור, או אולי משהו מבדיל מקרה זה ממלחמות אזרחים אחרות?
נראה כי יש גם מקום להרהר באופן בו החלטה זו התקבלה. על הרצון לשתף את מדינות ערב בה, ההסתייגות הגרמנית הראשונית, ההסתייגות העקבית הסינו-סובייטית והפעולה הראשונה של צרפת. מה המשמעות של הזריזות לשתף או לא לשתף פעולה, האם ניתן לזהות דפוס עקבי של הקואליציות הצבאיות הבינלאומיות?
האם בכלל יש לקוות שהעולם אינו מושתת על אינטרסים צרים מטריאליים, ויש מקום לדבר על זכויות אדם כעיקרונות כה מהותיים שמהווים מנוף לשיתוף פעולה ביטחוני בינלאומי? אולי עדיף לקוות שהוא פשוט יותר, לא מושפע מרעיונות נורמטיביים, רלטיביים ונתונים לפרשנות.
זו העת להרהר שוב, האם אכן האו"ם שמום? האם חוסר היכולת לקבל החלטה דומה בנוגע לאזורים אחרים מוכי אסון כולה נשענת על היות לוב מקור מרכזי לזהב השחור, או אולי משהו מבדיל מקרה זה ממלחמות אזרחים אחרות?
נראה כי יש גם מקום להרהר באופן בו החלטה זו התקבלה. על הרצון לשתף את מדינות ערב בה, ההסתייגות הגרמנית הראשונית, ההסתייגות העקבית הסינו-סובייטית והפעולה הראשונה של צרפת. מה המשמעות של הזריזות לשתף או לא לשתף פעולה, האם ניתן לזהות דפוס עקבי של הקואליציות הצבאיות הבינלאומיות?
האם בכלל יש לקוות שהעולם אינו מושתת על אינטרסים צרים מטריאליים, ויש מקום לדבר על זכויות אדם כעיקרונות כה מהותיים שמהווים מנוף לשיתוף פעולה ביטחוני בינלאומי? אולי עדיף לקוות שהוא פשוט יותר, לא מושפע מרעיונות נורמטיביים, רלטיביים ונתונים לפרשנות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה