ביום שני שעבר, ערכה צפון קוריאה ניסוי גרעיני - תת קרקעי בחמישה טילים קצרי טווח ובכך גרמה לקרע נוסף ביחסים בינה לבין ארצות הברית ובעלות בריתה ולהחמרת הסכסוך בינה לבין שכנתה, דרום קוריאה. ההפרות החוזרות ונישנות של החלטות האו"ם כנגד נשק גרעיני ובכל הקשור ליצירתו, הפצתו והשימוש בו על ידי צפון קוריאה, הביאו את ארצות הברית ובעלות בריתה באיזור דרום מזרח אסיה, יפן ודרום קוריאה, ללחוץ לשינוי ההחלטות הקיימות ולהקשחת הפיקוח על צפון קוריאה. כך למשל, הציעו המדינות בדיקות מטען של ספינות צפון קוריאניות בכדי למנוע את הפצת הנשק למדינות כגון איראן, פקיסטן, סוריה ומצרים, החמרת הסנקציות וחסימת הגישה לבנקים בינלאומיים.
מעבר לכך, החליטה דרום קוריאה להצטרף לקואליציה הבינלאומית בראשותה של ארצות הברית למניעת הפצת טכנולוגיה גרעינית בעולם, קואליציה ששנים סירבה להצטרף אליה בכדי לא לעורר את חמתה של שכנתה הצפון קוריאנית. צפון קוריאה, כתגובה לניסיונות ארצות הברית ובעלות בריתה להחמיר את הצעדים נגדה וכתגובה לכניסתה של דרום קוריאה לקואליציה, איימה כי אם האחרונות יתערבו ויערכו בדיקות בספינותיה (דבר הנחשב לפיה להפרה בוטה של ריבונותה), הדבר יוביל למלחמה איזורית. איום זה שבר את הפסקת האש שנחתמה בין צפון לדרום קוריאה מאז מלחמת קוריאה בשנות החמישים. איומה של צפון קוריאה גרם להעלאת רמת הכוננות לרמה השנייה בגובהה (Watchcon 2) בקרב הכוחות האמריקאים והדרום קוריאנים שבאיזור, רמה שהעולתה בפעם האחרונה בשנת 2006 בניסוי הגרעיני הראשון של צפון קוריאה.
בימים האחרונים אנשי מועצת הביטחון של האו"ם עובדים מסביב לשעון על מנת למצוא דרך להגיב למהלכיו התוקפניים של קים ג'ונג-איל, מנהיג צפון קוריאה. במקביל מחפשות ארצות הברית, בריטניה וצרפת דרכים להחמיר את הסנקציות, אך נתקלות בניסיון מצד רוסיה וסין למתן את תגובות הנגד מאחר והן רואות בניסויים הגרעיניים ובהצהרות על המלחמה, ניסיון לעורר את תשומת ליבו של אובמה ולתמרצו לחזור למשא ומתן.
את ניתוח אפשרויותיו של אובמה להגיב על התחמשותה של צפון קוריאה, ניתן למצוא במאמר של דן בלומנטל ורוברט קגן בוושינגטון פוסט, בו הם לוקחים בחשבון אופציות כגון סנקציות, תגובה צבאית ושיתוף פעולה עם סין.
מעבר לכך, החליטה דרום קוריאה להצטרף לקואליציה הבינלאומית בראשותה של ארצות הברית למניעת הפצת טכנולוגיה גרעינית בעולם, קואליציה ששנים סירבה להצטרף אליה בכדי לא לעורר את חמתה של שכנתה הצפון קוריאנית. צפון קוריאה, כתגובה לניסיונות ארצות הברית ובעלות בריתה להחמיר את הצעדים נגדה וכתגובה לכניסתה של דרום קוריאה לקואליציה, איימה כי אם האחרונות יתערבו ויערכו בדיקות בספינותיה (דבר הנחשב לפיה להפרה בוטה של ריבונותה), הדבר יוביל למלחמה איזורית. איום זה שבר את הפסקת האש שנחתמה בין צפון לדרום קוריאה מאז מלחמת קוריאה בשנות החמישים. איומה של צפון קוריאה גרם להעלאת רמת הכוננות לרמה השנייה בגובהה (Watchcon 2) בקרב הכוחות האמריקאים והדרום קוריאנים שבאיזור, רמה שהעולתה בפעם האחרונה בשנת 2006 בניסוי הגרעיני הראשון של צפון קוריאה.
בימים האחרונים אנשי מועצת הביטחון של האו"ם עובדים מסביב לשעון על מנת למצוא דרך להגיב למהלכיו התוקפניים של קים ג'ונג-איל, מנהיג צפון קוריאה. במקביל מחפשות ארצות הברית, בריטניה וצרפת דרכים להחמיר את הסנקציות, אך נתקלות בניסיון מצד רוסיה וסין למתן את תגובות הנגד מאחר והן רואות בניסויים הגרעיניים ובהצהרות על המלחמה, ניסיון לעורר את תשומת ליבו של אובמה ולתמרצו לחזור למשא ומתן.
את ניתוח אפשרויותיו של אובמה להגיב על התחמשותה של צפון קוריאה, ניתן למצוא במאמר של דן בלומנטל ורוברט קגן בוושינגטון פוסט, בו הם לוקחים בחשבון אופציות כגון סנקציות, תגובה צבאית ושיתוף פעולה עם סין.
2 תגובות:
לעומת כל מי שנכנס לפאניקה בארה"ב, וולט טוען שלא צריך להגיב לניסוי הקוריאני,
http://walt.foreignpolicy.com/posts/2009/05/26/on_north_koreas_nuclear_and_missile_tests_0
ומורס ומרקובסקי טוענים שלסנקציות כלכליות לא תהיה השפעה על צפון קוריאה.
http://www.tnr.com/politics/story.html?id=4db1787e-02de-4f34-9b99-79c550187bd0
תשמרו אותנו מעודכנים! (-:
קים ג'ונג-איל כבר לא איתנו אבל לא נראה שנוי במדיניות אצל בנו השליט הנוכחי. עם זאת, קשה להאמין שצפון קוריאה באמת תתקוף. היא סתם עושה מדי פעם שרירים לעולם. לא צריך להפחיד את הציבור כל הזמן בנבואות זעם. מבט חטוף במפה מפות של האזור מראה שאין לצפון קוריאה סיכוי, ואין ספק שגם סין וגם רוסיה לא יתמכו בה אם חלילה תשתמש בנשק גרעיני.
הוסף רשומת תגובה