הבחירות באיראן שנערכו ב-12 ביוני זכו לאחוז הצבעה הגבוה אי פעם בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית (כ-82%, עפ"י דיווחים רשמיים). שעתיים לאחר סגירת הקלפיות החלו לזרום דיווחים על התוצאות ונצחונו של הנשיא המכהן, אחמדינז'אד. בבוקר ה-13 ביוני תוצאות הבחירות פורסמו באופן רשמי: 62.63% לאחמדינז'אד, 33.75% למוסאוי, המתמודד הרפורמיסט הבולט. תומכיו של מוסאוי והמתמודד הרפורמיסטי כרובי (שזכה לפחות מאחוז אחד מקולות המצביעים, כביכול), סירבו לקבל את תוצאות הבחירות. מוסאוי ויועץ התקשורת של כרובי, קרבאצ'י, הכריזו במסיבות עיתונאים כי הבחירות זויפו וקראו להתערבות המנהיג העליון, איתוללה ח'מנאי. אולם, המנהיג העליון קיבל את תוצאות הבחירות ובירך את אחמדינז'אד על נצחונו.
בתגובה, תומכיהם של המחנה הרפורמי פרצו לרחובות בטהראן, תבריז, משהד, ראשת, אורמיה, אצפאהן וערים אחרות. בהפגנות, שהתפתחו לאלימות קשה במקומות מסוימים, רבים מהמשתתפים לא הסתפקו בקריאות לבחירות חוזרות או ספירה מחודשת של הקולות, אלא להפלת המשטר עצמו. המשטר אסר עשרות מפגינים, ומנע גישה לרשתות חברתיות דוגמות פליקר, פייסבוק, טוויטר, יו-טוב, כל האתרים הרפורמיסטיים, הפמיניסטיים ועוד. האינטרנט נותק באופן מוחלט במקומות מסוימים לפרקים. שירות SMS נותק ביום הבחירות ולא חודש, הטלפונים בטהראן אינם מאפשרים ביצוע או קבלת שיחות מחוץ לעיר. שירות הפלאפונים מנותק לעיתים קרובות אף הוא. כ-100 פעילים ידועים של האופוזיציה נעצרו.
תגובות ארצות הברית היו סותרות לאורך היום: ראשית "בכיר אמריקני" טען כי הן "אינן אמינות", לאחר מכן מזכירת המדינה קלינטון הביעה תקווה כי הבחירות מייצגות את "הרצון והשאיפות האמיתיות" של העם האיראני, ולבסוף, מחלקת המדינה פרסמה הודעה רשמית הטוענת כי ארצות הברית "מאוד מורשמת מהוויכוח הלוהט וההתלהבות שהבחירות עוררו, בייחוד בקרב האיראנים הצעירים." וכי הממשל ממשיך לעקוב אחר האירועים ודיווחים בנוגע ל"אי סדרים" בבחירות. חזבאללה וחמאס בירכו על תוצאות הבחירות.
שמועות לא מבוססות מדברות על התפטרות של רפסנג'אני מראשות המועצה לאבטחת האינטרס במחאה על הזיוף של הבחירות, מעצרם של סטודנטים רבים באצפהאן ומותם של בין 50-100 מפגינים.
עדכון: הפגנות ומהומות פרצו גם בערים קום, אהואז ובאבול.
עדכון 2: הצהרה חריפה של כרובי, המועמד הרפורמי השני, טענה כי תוצאות הבחירות "נטולות כל לגיטימיות". הוא הדגיש כי הוא לא יוותר ו"זהו רק תחילת הסיפור".
עדכון 3: ראש דסק ה"ניו יורק טיימס" בטהראן אישר את דבר מעצר הבית של מוסאוי. AFP מדווחים על מעצר של 10 מנהיגים רפורמיסטיים.
עדכון 4: החל מהשעות המוקדמות של הבוקר (14 ביוני), כוחות של מיניסטריון המודיעין מפטרלים ברחבי טהראן ומכניסים למעצר מפגינים.
עדכון 5: הפגנות ביום ה-14 ביוני החלו בטהראן, משהד, אסלאמשהר, שיראז, אצפהאן, ראשת, באבול, זהדאן, תבריז ועוד. מובילי ההפגנות הם סטודנטים, בדרך כלל. מוסאוי ערער על תוצאות הבחירות וקרא לתומכיו להמשיך להפגין באופן לא אלים.
עדכון 6: כתבי רשתות זרות, בינהן NBC ואל-ערביה, הורו לצאת מאיראן. דיווחי BBC בפרסית בלוויין משובשים על ידי המשטר בטהראן.
עדכון 7: חלק גדול מסיסמאות המפגינים והסמלים בהם הם משתמשים לקוחים מהמהפכה האסלאמית ב-1979. בינהם, קריאות "מוות לדיקטטור", שבעבר כוונו לעבר השאה. סימבוליזם נוסף הוא השמעת קריאות "אללה אכבר" מגגות הבתים, כפי שעשו תומכיו של ח'ומייני באיראן בתקופה שקדמה לחזרת, בהתאם להוראותיו.
עדכון 8: בליל ה-14 מתנדבי באסיג' ואנצר אל-אסלאם פרצו לאוניברסיטאות ותקפו סטודנטים. ישנו מספר לא ידוע של הרוגים במעונות אוניברסיטת טהראן. מספר דיווחים במהלך ה-14 העידו על כך שהכוחות שהמשטר השתמש בהם לפינוי הפגנות לא היו פרסים אלא ערבים. לחזבאללה הלבנוני מספר מחנות אימון באיראן. ב-15 ביוני מתוכננות הפגנות ברחבי איראן בשעה 16:00. יום שלישי נקבע כיום שביתה כללי על ידי תומכי מוסאוי.
עדכון 9: בטהראן נערכת הפגנה של מאות אלפים (וייתכן אף מיליונים) בהשתתפות כרובי, מוסאוי ואחיו של ח'תאמי בטהראן. הפגנות אלימות פרצו בראשת, יאזד, אהואז, תבריז, קזווין, באבול, משהד, אצפהן וערים אחרות.
עדכון 10: ההפגנה הענקית בטהראן הדרדרה לאלימות. ישנם הרוגים במקום. עימותים בין כוחות באסיג' למפגינים.
עדכון 11: ב-16 ביוני נערכו שתי הפגנות גדולות בטהראן, אחת על ידי תומכי אחמדינז'אד, שפורסמה בתקשורת של המשטר, והשנייה של תומכי מוסאוי, שנאסרה אך התקיימה למרות זאת. דיווחים רבים מגיעים על מאסרם של פעילי זכויות אדם ומנהיגי אירגוני סטודנטים. המשטר האיראני אסר על כל כלי התקשורת הזרים לדווח מאיראן בשידור חי, אלא אם הם מסתמכים על דיווחי תעמולת המשטר. הנשיא אובמה הגיב וטען כי ארצות הברית לא יכולה להתערב, וכי ארצות הברית עוקבת אחר האירועים והמפגינים "מעניקים השראה" לעולם. תגובות מנהיגים אירופים ואחרים היו תקיפות יותר. נשיא צרפת אף כינה את הבחירות "זיוף".
עדכון 12: 17 ביוני החלה הפגנה נוספת בטהראן. כרובי ורפורמיסטים אחרים פרסמו קריאות להפגנות נוספות ביום שישי. במהלך הלילה הקודם חזר על עצמו הדפוס של התקפות בסיג' על מעונות סטודנטים ברחבי איראן ומעצרים. ראו מאמר מוצלח, לדעתי, של ד"ר מרדכי קידר, המסביר על אופיה המיוחד של החברה באיראן.
במקומות בהן לא מצורפים לינקים, המידע מבוסס על דיווחים ישירים מאיראן.
בתגובה, תומכיהם של המחנה הרפורמי פרצו לרחובות בטהראן, תבריז, משהד, ראשת, אורמיה, אצפאהן וערים אחרות. בהפגנות, שהתפתחו לאלימות קשה במקומות מסוימים, רבים מהמשתתפים לא הסתפקו בקריאות לבחירות חוזרות או ספירה מחודשת של הקולות, אלא להפלת המשטר עצמו. המשטר אסר עשרות מפגינים, ומנע גישה לרשתות חברתיות דוגמות פליקר, פייסבוק, טוויטר, יו-טוב, כל האתרים הרפורמיסטיים, הפמיניסטיים ועוד. האינטרנט נותק באופן מוחלט במקומות מסוימים לפרקים. שירות SMS נותק ביום הבחירות ולא חודש, הטלפונים בטהראן אינם מאפשרים ביצוע או קבלת שיחות מחוץ לעיר. שירות הפלאפונים מנותק לעיתים קרובות אף הוא. כ-100 פעילים ידועים של האופוזיציה נעצרו.
תגובות ארצות הברית היו סותרות לאורך היום: ראשית "בכיר אמריקני" טען כי הן "אינן אמינות", לאחר מכן מזכירת המדינה קלינטון הביעה תקווה כי הבחירות מייצגות את "הרצון והשאיפות האמיתיות" של העם האיראני, ולבסוף, מחלקת המדינה פרסמה הודעה רשמית הטוענת כי ארצות הברית "מאוד מורשמת מהוויכוח הלוהט וההתלהבות שהבחירות עוררו, בייחוד בקרב האיראנים הצעירים." וכי הממשל ממשיך לעקוב אחר האירועים ודיווחים בנוגע ל"אי סדרים" בבחירות. חזבאללה וחמאס בירכו על תוצאות הבחירות.
שמועות לא מבוססות מדברות על התפטרות של רפסנג'אני מראשות המועצה לאבטחת האינטרס במחאה על הזיוף של הבחירות, מעצרם של סטודנטים רבים באצפהאן ומותם של בין 50-100 מפגינים.
עדכון: הפגנות ומהומות פרצו גם בערים קום, אהואז ובאבול.
עדכון 2: הצהרה חריפה של כרובי, המועמד הרפורמי השני, טענה כי תוצאות הבחירות "נטולות כל לגיטימיות". הוא הדגיש כי הוא לא יוותר ו"זהו רק תחילת הסיפור".
עדכון 3: ראש דסק ה"ניו יורק טיימס" בטהראן אישר את דבר מעצר הבית של מוסאוי. AFP מדווחים על מעצר של 10 מנהיגים רפורמיסטיים.
עדכון 4: החל מהשעות המוקדמות של הבוקר (14 ביוני), כוחות של מיניסטריון המודיעין מפטרלים ברחבי טהראן ומכניסים למעצר מפגינים.
עדכון 5: הפגנות ביום ה-14 ביוני החלו בטהראן, משהד, אסלאמשהר, שיראז, אצפהאן, ראשת, באבול, זהדאן, תבריז ועוד. מובילי ההפגנות הם סטודנטים, בדרך כלל. מוסאוי ערער על תוצאות הבחירות וקרא לתומכיו להמשיך להפגין באופן לא אלים.
עדכון 6: כתבי רשתות זרות, בינהן NBC ואל-ערביה, הורו לצאת מאיראן. דיווחי BBC בפרסית בלוויין משובשים על ידי המשטר בטהראן.
עדכון 7: חלק גדול מסיסמאות המפגינים והסמלים בהם הם משתמשים לקוחים מהמהפכה האסלאמית ב-1979. בינהם, קריאות "מוות לדיקטטור", שבעבר כוונו לעבר השאה. סימבוליזם נוסף הוא השמעת קריאות "אללה אכבר" מגגות הבתים, כפי שעשו תומכיו של ח'ומייני באיראן בתקופה שקדמה לחזרת, בהתאם להוראותיו.
עדכון 8: בליל ה-14 מתנדבי באסיג' ואנצר אל-אסלאם פרצו לאוניברסיטאות ותקפו סטודנטים. ישנו מספר לא ידוע של הרוגים במעונות אוניברסיטת טהראן. מספר דיווחים במהלך ה-14 העידו על כך שהכוחות שהמשטר השתמש בהם לפינוי הפגנות לא היו פרסים אלא ערבים. לחזבאללה הלבנוני מספר מחנות אימון באיראן. ב-15 ביוני מתוכננות הפגנות ברחבי איראן בשעה 16:00. יום שלישי נקבע כיום שביתה כללי על ידי תומכי מוסאוי.
עדכון 9: בטהראן נערכת הפגנה של מאות אלפים (וייתכן אף מיליונים) בהשתתפות כרובי, מוסאוי ואחיו של ח'תאמי בטהראן. הפגנות אלימות פרצו בראשת, יאזד, אהואז, תבריז, קזווין, באבול, משהד, אצפהן וערים אחרות.
עדכון 10: ההפגנה הענקית בטהראן הדרדרה לאלימות. ישנם הרוגים במקום. עימותים בין כוחות באסיג' למפגינים.
עדכון 11: ב-16 ביוני נערכו שתי הפגנות גדולות בטהראן, אחת על ידי תומכי אחמדינז'אד, שפורסמה בתקשורת של המשטר, והשנייה של תומכי מוסאוי, שנאסרה אך התקיימה למרות זאת. דיווחים רבים מגיעים על מאסרם של פעילי זכויות אדם ומנהיגי אירגוני סטודנטים. המשטר האיראני אסר על כל כלי התקשורת הזרים לדווח מאיראן בשידור חי, אלא אם הם מסתמכים על דיווחי תעמולת המשטר. הנשיא אובמה הגיב וטען כי ארצות הברית לא יכולה להתערב, וכי ארצות הברית עוקבת אחר האירועים והמפגינים "מעניקים השראה" לעולם. תגובות מנהיגים אירופים ואחרים היו תקיפות יותר. נשיא צרפת אף כינה את הבחירות "זיוף".
עדכון 12: 17 ביוני החלה הפגנה נוספת בטהראן. כרובי ורפורמיסטים אחרים פרסמו קריאות להפגנות נוספות ביום שישי. במהלך הלילה הקודם חזר על עצמו הדפוס של התקפות בסיג' על מעונות סטודנטים ברחבי איראן ומעצרים. ראו מאמר מוצלח, לדעתי, של ד"ר מרדכי קידר, המסביר על אופיה המיוחד של החברה באיראן.
במקומות בהן לא מצורפים לינקים, המידע מבוסס על דיווחים ישירים מאיראן.
3 תגובות:
ואיך אפשר בלי השאלה "האם זה טוב או רע לישראל?"
לפני כניסת השבת אמרתי לאחי שברור שאחמדי-נג'אד ינצח, גם אם הוא יפסיד... מהסיבה הפשוטה שהמדיניות אינה נקבעת על-ידי הנשיא, אלא ע"י קבוצת אנשים אחרת, ובראשה המנהיג הרוחני חמינאי. היו שאמרו שהמנהיג רווה אי-נחת מהתנהלותו של אחמדינג'אד, אבל האם נשיא שמתבטא באופן כ"כ קיצוני ומושך אש היה נותר בשלטון וזוכה לתמיכה פומבית גלויה של המנהיג יכול שלא להבחר?! כמובן שלא, ולכן בפועל אין הפתעה בתוצאות עצמן.
ומכאן, תשובתי הבלתי מחייבת לשאלה עימה פתחתי את תגובתי: אני סבור שבחירתו של אחמדינג'אד טובה לישראל (וגם לעולם), בעיקר בגלל החשיבות שמייחס הממשל החדש בארה"ב למחוות גלויות (וגם חסרות תוחלת, לדעתי). כלומר, בחירתו של מוסוי הייתה בהכרח יוצרת ציפיות חיוביות שהלה יכול היה לממש בקלות עם אמירה אחת או שתיים, תוך שהוא אינו משנה כלל ועיקר את מדיניות החוץ שלו, ואת חתירתה של איראן לגרעין. כך, בחירתו של נשיא (גם אם בדרך-לא דרך) עוין ופרובוקטיבי שוללת למעשה מאיראן את האפשרות להתל במדינות המערב ובראשן בארה"ב במישור הפומבי (הכה חשוב, כאמור). מה ארה"ב ושאר העולם המערבי יעשו? זו כבר שאלה אחרת לגמרי...
לדעתי, התוצאה הנוכחית היא הטובה ביותר משום שהיא מועילה לישראל - אחמדינז'אד נותר בשלטון, אך לצד זאת ברור כי היו זיופים בבחירות, ותומכי מוסוי שיצאו לרחובות מעידים על הצורך בשינוי באיראן. המשטר הזה לא יופל על ידי ארצות הברית או גורמים חיצוניים אחרים, אלא רק על ידי האנשים שיוצאים לרחובות ומוכנים להכלא על כך (יש עוצר מאז אתמול בלילה). הסיכויים למהפכה עכשיו הם לא גדולים, לדעתי. אבל ההפגנות האלו יערערו את הלגיטימיות של המשטר באופן משמעותי, שב"ה, יום אחד, יביא להחלפתו.
שימו לב לניתוח הזהיר והסקפטי של ראש המוסד (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3732235,00.html).
יכול להיות שהעולם המערבי רוצה לראות במה שקורה באיראן יותר ממה שבאמת קורה שם. לצד זאת יש סרטים מדהימים מתוך ההפגנות ב-youtube. שווה להיכנס
הוסף רשומת תגובה