שלום לכולם,
בדיוק ביום בו התקיימה ההרצאה בנושא קבלת החלטות התפרסם במוסף הדעות של עיתון הארץ מאמר של יהושע טייכר העוסק בקבלת החלטות בפרשת המשט הטורקי. אסכם בקצרה את המאמר בדגש על שני מודלים של קבלת החלטות שנלמדו בכיתה.
הכותב מבקר את ההתנהגות האוטומטית של מקבלי ההחלטות בפרשת המשט הטורקי, מקבלי ההחלטות בישראל התרגלו לחשוב בצורה אוטומטית על סמך ניסיון קצר. ההנחה של מקבלי ההחלטות נבעה מתוך הרמוניה קוגניטיבית שנוצרה אצלם וגרמה להם לחשוב שיש רק מערכת אחת של כללים.
על סמך ניסיון העבר והתנסויות העבר מקבלי ההחלטות תפסו את המציאות בצורה מעוותת, למשל שהצבא הטורקי לעולם ייגן על חילוניות המדינה. מקבלי ההחלטות הונעו מתפיסותיהן המוטעות ולא מחשיבה ראציונלית.
מבחינת המודל הבירוקרטי אירגוני של קבלת ההחלטות ניתן לראות שבפרשת המשט הטורקי האינטרסים הצבאיים הם שקבעו את דרך הפעולה ולא האינטרסים המדיניים של מדינת ישראל. הצבא עבד לפי נהלי ביצוע (תכניות מגירה) ישנות ולא רלוונטיות למציאות של המשט.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1204270.html
אסף קורן
תגובה 1:
באותו הקשר... בדיוק סיימתי לקרוא את החלקים הרלוונטיים לקבלת החלטותיה של ממשלת ישראל במלחמת לבנון השנייה- בדו"ח וינוגרד (לתרגול). לא ציפיתי שזה יהיה כל כך מעניין, אבל זה באמת מדהים לראות איך מתקבלות החלטות חפוזות בשעת משבר, ואולי משליכים על ישראל חשיבה שאינה רציונלית כי אנחנו כל הזמן נעים ממשבר אחד לשני, והמהירות משחקת תפקיד... ד"א גם בדו"ח מדברים על קבה"ח על סמך תוכניות מגירה ישנות ולא רלוונטיות. ושום מילה על הכרמל.
הוסף רשומת תגובה