האם אנחנו חוזים ביצירתו של שחקן חדש בזירה הבינלאומית או שמא פשוט מדובר בכיסוי תצקשורתי נרחב יותר לתופעה שכבר קיימת זמן רב?המאבק של גוגל בסין, ובעיקר ההחלטה של גוגול לא לצנזר את שירותיה בסין ולהסיט את הגולשים הסיניים לשירותי החברה בארצות אחרות לא מצונזרות, חיזקו את הדיבורים על "מדיניות חוץ" של חברות מסחריות.
האם אפשר לדבר על מדיניות חוץ של חברות רב לאומיות - אותם שחקנים שעד לא מזמן חשבו שמטרתם היחידה היא השגת רווח גדול ככל האפשר? האם גם העימות הנוכחי בין גוגל לסין מונע גם הוא משיקולים מסחריים ותו לא? האם הקשרים הטובים בין גוגל לבית הלבן השפיעו על ההחלטה של גוגל?
כנראה שעם צנזורה או בלי צנזורה עדיין רב הנסתר על הגלוי. בכל מקרה, בזמן ששוקלים דרכים שונות לבצע רפורמה במועצת הביטחון, אולי כדאי לשמור כמה מקומות לסטיב ג'ובס(אפל), ביל גייטס(מיקרוסופט), אריק שמידט(גוגל) ומארק צוקרברג(פייסבוק).
תגובה 1:
ישנה טענה ניאו-מרקסיסטית, שהאימפריאליזם הפוסט קולוניאליסטי נעשה באמצעות החברות המסחריות, מתוך הבנה שלא ניתן להמשיך ביחסי הניצול באמצעות המבנה המדינתי הישן. אי לכך זהו המשך טבעי של יחסי הייצור הישנים במסווה מתוחכם. לדעת האוחזים בשיטה במוקדם או במאוחר יתחילו השחקנים החדשים להוות גורם משמעותי ביחסים הבינלאומיים.
הוסף רשומת תגובה