מה נשתנה הלילה הזה?

כשעיני כל העולם נשואות אל אירן והמעצמות מתלבטות קשות האם הסנקציות יהיו "משתקות" או רק "נושכות", כמעט ושכחנו שאירן לא לבד וישנו פרוייקט גרעין נוסף (שהוא גם קצת יותר מתקדם) שעימו העולם מתמודד. הגרעין הצפון קוריאני כבר עבר מזמן את שלב הצנטריפוגות ואפילו ביצע ניסוי גרעיני. אומנם כל ניסיון לחזות את מהלכיו הבאים של המנהיג קים ג'ונג איל משול לניסיון להמר על התוצאה הזוכה בלוטו, אך נוכח הקשיים הכלכליים שבהם נתונה המדינה (תודות לסנקציות שהוטלו עליה בשנה שעברה) נראה כי קיימת במדינה נכונות לחזור לשולחן המשא ומתן.

לפני מספר חודשים בוצעה במדינה רפורמה כלכלית במסגרתה הומרו שטרות הכסף בחדשים. את שדרוג המרשרשים ניצל המשטר כדי לעשוק ולגנוב את רכושם הדל של נתיניו (החלפת סכום מוגבל), מהלך שהוביל לתגובות אלימות ברחבי המדינה ולמחאה המקורית במיוחד של שריפת השטרות הישנים. אם את הההפסד הכלכלי הצליח המנהיג הנערץ לסבול, על שריפת דיוקנו שמתנוסס על השטרות הוא סירב לעבור בשתיקה והמהומות דוכאו ביד קשה. בכדי להיחלץ מהמצב הכלכלי פנתה צפון קוריאה לאחות הגדולה סין לעזרה. במפגשים בין השתים גובשה תוכנית השקעות תשתית בסך 10 מיליארד דולר (60% ההשקעות סיניות), אולם עתיד התוכנית תלוי בחידוש השיחות עם רוסיה, סין, ארה"ב, יפן ודרום קוריאה. במסגרת הפשרה האמריקאים יאפשרו את הסיוע הסיני ולא יגדירו אותו כהפרת הסנקציות ואילו הקוריאנים יחזרו לשוחח (נושא השיחה יהיה כנראה כמו בסיבוב הקודם מזג האויר או תוצאות הספורט).

על רקע המקלות שהיא תוקעת בגלגלי הסנקציות נגד אירן. המעורבות האקטיבית הסינית בנושא הצפון קוריאני מאלצת אותי לשאול כמו הילד הקטן בהגדה: מה נשתנה הלילה הזה? למה קוריאה כן ואירן לא? יתכן שסין מעדיפה לפעול בזירה הקוריאנית כדי להתחמק מפעולה בזירה האירנית (הרווחית יותר), אך סביר יותר שהיא מעוניינת לחמם את היחסים עם שתי המאויימות העיקריות מהגרעין הקוריאני - יפן ודרום קוריאה. לפני שנים מעטות איש לא היה מעלה על דעתו שייתכן בכלל שיתוף פעולה שכזה ושהאויבות הגדולות יחברו לסין, אולם לאחרונה נמסרו דיווחים ששלושת המדינות שוקלות הקמת משטר של שיתוף פעולה צבאי-ביטחוני קבוע. למרבה ההפתעה החברה הנהלבת ביותר היא יפן שממשלתה החדשה (בניגוד לקודמתה הליברל-דמוקרטית) מתמודדת עם עברה האימפריאלי ומודה בפה גלוי בטעויות העבר, דבר שהוביל להידוק היחסים עם דרום קוריאה ובמקביל להחרפת היחס כלפי צפון קוריאה.

התרחיש הבא עלול להישמע הזוי, אבל לאוזניים סיניות הוא נשמע מדאיג ביותר. אם היפנים יחושו מאויימים מהגרעין הצפון קוראני הם ילחצו להשגת נשק גרעיני משלהם. מה שישליך את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני לפח (אין ספק, מדאיג גם לאוזניים ישראליות). אם הטאבו נשבר הגרעין יזלוג לכל אסיה - יפן, דרום קוריאה ואולי אפילו לטיוואן! ובכן, כשהסינים שומעים את המילים נשק גרעיני וטיוואן באותו משפט, לחץ הדם שלהם מטפס לשמים והם יהיו מוכנים לעשות הכל בכדי למנוע את התרחיש הזה, גם אם זה אומר שהם יאלצו ללחוץ את הקוריאנים.

הסברים נוספים יתקבלו בברכה...