יחסי ארצות הברית והעולם הערבי - סופ"ש של פעלתנות

לאחר אירועי ה-11 בספסטבר ונאום "ציר הרשע" המפורסם של ג'ורג' בוש הבן, החמירה ארצות הברית את יחסה מול מדינות הנתפסות כמסייעות ומספקות מחסה לטרור. בשנת 2004 אף הטילה ארצות הברית על סוריה סנקציות כלכליות, כשעיקר הזעם האמריקאי מופנה כלפי התנועה שמאפשרים הסורים למחבלים הנעים בשטחם, ושיעדם חציית הגבול לעראק על מנת להלחם שם בצבא האמריקאי. למן עלייתו לשלטון, מקפיד הנשיא ברק אובמה להתבטא באופן פייסני יותר כלפי מדינות התומכות בטרור כגון סוריה, ואף שלח אליה שליחים רמי דרג במטרה לחדש את הדיאלוג בין שתי המדינות. אולם, ביומיים האחרונים חידש הנשיא אובמה את הסנקציות שהטיל קודמו, ובכך העביר לסורים מסר כי גם אם פניו לקידום אינטרסים של שתי המדינות באמצעות דיאלוג, אין הדבר מונע מארה"ב לעשות שימוש ב"מקל" ולהמחיש לסורים כי הם נדרשים לבצע צעדים מעשיים בשטח כדי לרכוש את אמון האמריקאים.

כמעט במקביל, כחלק מיציאתה מהבידוד הבינלאומי בו הייתה שרויה סוריה (עד לחידוש המו"מ העקיף עם ישראל), מחזקים הסורים את קשריהם גם עם תורכיה. שיאה של הרוח הרעננה הנושבת בין דמשק ואנקרה מתבטא בתרגיל שקיימו השתיים כדי לשפר את שיתוף הפעולה והתיאום בינהן ביחס לאירועי גבול. תרגיל זה מעורר דאגה בישראל, לאו דווקא בגלל מטרתו אלא לאור המגמה המסתמנת לפיה דמשק ממשיכה לצאת מהבידוד הנ"ל, בעוד שאנקרה פועלת לשפר את יחסיה עם שאר מדינות ערב, כחלק משאיפתה לשפר את מעמדה בעולם המוסלמי (יש הטוענים שמטרתה הסופית היא הובלת העולם המוסלמי).

הנשיא האמריקאי לא הסתפק בהכרזתו באשר לסוריה והצהיר בסוף השבוע גם על מימוש הבטחתו ממסע הבחירות לשאת נאום לעולם המוסלמי בבירה מוסלמית כבר במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתו. על פי הודעת הממשל האמריקאי צפוי הנשיא אובמה לשאת ברביעי ביוני נאום פיוס לעולם המוסלמי בקהיר, ברית מצרים.

ההכרזה מהווה הישג חשוב ביותר לממשלו של מבארכ אשר נוקט בחודשים האחרונים מדיניות אזורית אקטיבית בסוגייה הפלסטינית בניסיון להביא לפשרה בין חמאס ופת"ח. בנוסף לכך הראתה מצרים פעלתנות רחבת היקף גם כנגד פעילותו של ארגון חזבאללה, הנתפס במידה רבה כזרוע האיראנית באזור, בשטחה. הדבר מהווה איתות ברור כי מצרים לא תאפשר לאיראן או לשליחיה לפעול על מנת לערער את היציבות האזורית. נראה שהכרזתו של הבית הלבן מסוף השבוע מעידה על כך שארצות הברית רואה במצרים את המדינה המובילה כיום בעולם המוסלמי או לפחות שואפת לבסס את מעמדה ככזו.

מאידך, הכרזתו של הנשיא האמריקאי היא מכה קשה לתורכיה שראתה עצמה כמועמדת מרכזית לזכות בכבוד להיות המדינה ממנה ישא הנשיא האמריקאי את נאומו. על אף שאובמה ביקר בתורכיה לפני כחודש וקרא למדינות האיחוד האירופי לזרז את קבלת תורכיה לאיחוד נראה כי החלטתו מסוף השבוע מעידה שהמדיניות התורכית לאחרונה אינה מאפשרת לה בשלב הזה תפקיד משמעותי יותר במדיניות האמריקאית באזור.

כעת נותר לראות כיצד יפעלו דמשק ואנקרה, כל אחת והאינטרסים שלה.

תודה לאורי מזרחי על הסיוע בכתיבת הידיעה.